תשקיעו במצוינות ולא בשלמות.

מגיל צעיר הרבה הורים דוחפים את הילדים להיות הכי טובים. לפעמים זה מגיע מחינוך שאנחנו קיבלנו מהורים שלנו או שלא קיבלנו ומרגישים פספוס שההורים שלנו לא דרשו מאיתנו יותר. יש מקרים שדווקא היה לנו חינוך ששואף לשלמות ואנחנו רוצים ליצור מצב הפוך לגמרי. אנחנו דוחפים את הילדים שלנו להיות הכי טובים בכל דבר . מתאכזבים בשבילם שהם לא מצליחים. וכאשר ילד מגיע עם ציון 92 אנחנו מחפשים לאיפה נעלמו ה 8  נקודות ובלי לשים לב מעבירים לילד  מסר סמוי  92 זה לא טוב בשבילנו היינו שמחים ליותר. אפילו שאנחנו רואים טלוויזיה אנחנו מעבירים לילדים מסר בתגובות שלנו על מה שאנחנו רואים ובלי לשים לב מטפטפים מסר ברור. ילדים מפתחים את הרצון הזה לרצות, להיות הישגי ולהיות הכי טובים וזה בסדר. החיסרון הוא שהרצון להיות הכי טוב הופך לרדיפה אחרי השלמות או כלום. או מקום ראשון או כלום שלמות מייצרת חוסר עשייה, תסכול, לחץ , תחושת כישלון , דיכאון הימנעות מהנאות החיים ועוד . הורים צריכים לעזור לילדים ליצור את המינון הנכון. לבחור את נקודות הקיצון זה הכי קל  ( מושלם או חוסר השקעה  )מאוד קשה ליצור את האמצע. כמו לוליין שהולך על חבל דק אנחנו צריכים למצוא את האיזון. האיזון שיביא אותנו למצב של מצוינות מצויינות – ביצוע פעולה בצורה הטובה ביותר שאני יכול/ה. אם מסי היה רוצה להיות מושלם הוא לא היה בועט לשער מחשש שהוא יחמיץ. אם סטף קרי היה רוצה להיות מושלם הוא לא היה זורק שלשות מהחשש שהוא יחמיץ. אם נועה קירל הייתה רוצה להיות מושלמת היא לא הייתה מוציאה שום שיר מחשש לביקורת. אם נצפה שהכל יהיה מושלם תמיד נהיה בתחושה של תסכול גדול.מה עושים ? 1) חשוב להעביר לילד מסר שטעות היא חלק חשוב מאוד בהצלחה של כל אדם  ( תתנו דוגמאות על מפורסמים זה עובד נהדר ). 2) תחמיאו לילדים על הדרך שהם עשו ולא רק על התוצאה. מהדרך שאנחנו עושים אפשר ללמוד יותר מאשר ניתן ללמוד מהתוצאה

3) תבחנו את עצמכם ותעבדו על עצמכם על מנת שלא תעבירו לילד את התכונה הזאת שיוצרת בעיקר תסכול.

4) כאשר ילד מציף כישלון או אי הצלחה , תדגישו בפניו את החלקים החיוביים שהוא כן הצליח בהם.